עיקרי זכויות העובדים

‏24 פברואר 2010

י' אדר תש"ע

לכבוד

יו"ר/מזכ"לי ההסתדרויות המקצועיות
יו"ר מרחבי ההסתדרות

שלום  וברכה,

הנדון: עיקרי זכויות העובדים –

זכות העובד לשימוע בטרם פיטורים אינה תלויה בהתנהלות העובד

ביה"ד הארצי לעבודה ב-עע 516/08 מיום 17 בדצמבר 2009 דן בשאלת זכות העובד לשימוע לפני פיטורים בנסיבות בהן מתקיימות הפרות של חוזה העבודה על ידי העובד הנוגעות לתחום המשמעתי.

העובדות הצריכות לעניינינו:

1. העובד הועסק במפעל מתכת ויחסי העבודה בינו לבין מנהלו הישיר התאפיינו בשנים האחרונות ביחסי עכורים.
2. בתקרית האחרונה, בינו לבין מנהלו, נדרש העובד על ידי המנהל ללכת הביתה. כמה ימים לאחר התקרית לא הגיע העובד לעבודה, לטענתו מפאת מחלה. כאשר שב לעבודה זומן למשרדו של המנהל וקיבל מכתב פיטורים.
3. האיגוד המקצועי תבע מהמעביד להחזיר את העובד לעבודה בטענה שפוטר שלא בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל בענף המתכת, ומבלי שקויימו ההליכים הקבועים במנגנון בירור חילוקי הדעות הקבוע בו.
4. המעביד סירב להחזיר את העובד וטען כי הפיטורים נעשו מטעמים ענייניים ובשל התנהגותו הבוטה וחסרת המשמעת של העובד.ביה"ד האזורי לעבודה קבע כי הפיטורים של העובד לא נעשו בשרירות לב או בחוסר תום לב. אולם הימנעותו של המעביד מלפעול בהתאם לתקנון העבודה שאומץ בהסכם הקיבוצי עולה כדי הפרת חוזה בינו לבין העובד, וחייב את המעביד לפצות את העובד בסך כספי של 25,000 ₪. מכאן הערעור.

ההלכות המשפטיות שנקבעו בפס"ד

1. ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי בעיות התנהגות והמשמעת שליוו את עבודת העובד הם שהביאו לפיטוריו. אשר על כן אין מדובר בפיטורים שרירותיים או בפיטורים שלא בתום לב.
2. זכות השימוע טרם פיטורים הוכרה במשפט העבודה הישראלי הן במיגזר הציבורי והן במיגזר הפרטי.
3. זכותו של עובד להישמע (זכות הטעון) עומדת כלפי המעסיק הפרטי כפי שהיא עומדת כלפי המעסיק הציבורי וכלפי המעסיק הדו-מהותי.
4. זכות הטיעון יונקת מכללי המשפט המינהלי הקובעים כי זכותו של אדם להמשיך בעבודתו לא תיפגע בטרם ניתנת לו הזדמנות הוגנת וסבירה להשמיע את טענותיו כנגד הכוונה לפגוע בזכות זו. זוהי זכות הניגזרת מכללי הצדק הטבעי ונחשבת כזכות יסוד המהווה חלק בלתי נפרד ממשפט העבודה.
5. זכות הטיעון אינה תלויה בהתנהלות העובדת וקיימת גם בנסיבות בהן היו הפרות חוזרות ונשנות של חוזה העבודה על ידי העובד, לרבות בכל הנוגע לתחום המשמעתי.
6. ככל שהטענות של המעביד עולות בחומרתן, כן מתעצמת זכות הטיעון של העובד למצות את ההזדמנות הקנויה לו להזים את הטענות, או לפחות לנסות ולשכנע את מעבידו לחזור בו מן ההחלטה.
7. המעביד, פסק ביה"ד הארצי, הפר את חובתו לקיים שימוע כדין (ליידע בדבר הכוונה לפטר; לפרט את הטענות העומדות נגד העובד; שהות להתכונן לשימוע ולערוך את הטענות; לשמוע בלב פתוח).
8. ביה"ד קבע כי קיים ספק ביחס לתחולתו של הסכם התעשיינים עם המעביד ולפיכך צו ההרחבה אינו ניתן לישום בעניינו. מכאן שלא ניתן לקבוע כי המעביד הפר את הוראותיו וכי העובד זכאי לסעד מכוחו.
9. בנסיבות הקיימות זכותו של העובד לסעד תקום לו מכוח הפרת זכות השימוע על ידי המעביד. הוא זכאי לסעד ממוני באין בסיס משפטי לסעד של אכיפת חוזה העבודה.
10. ביה"ד הארצי הגיע למסקנה שלאור תקופת עבודתו הארוכה של העובד והספק בעניין תחולת הסכם התעשיינים יש להגדיל את הפיצוי שנפסק על ידי ביה"ד האזורי בשל הליך פיטורים לא תקין ולהעמידו על סכום של 6 חודשי משכורת (46,000 ₪).

לתשומת לב.

ב ב ר כ ה

אפרים זילוני, עו"ד
יו"ר האגף לכלכלה ולחברה

העתק: עופר עיני – יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לאג"מ