פורסם ב: מאת בקטגוריות פעילות האיגוד.

‏א' טבת, תשע"ב
         ‏27 דצמבר, 2011

לכבוד
פרופ' אורית נוטמן –שוורץ
יו"ר מועצת הע"ס

הנדון: פגישתך עם שר הרווחה והשירותים החברתיים –
הצעה להקמת אומבודסמן לעו"ס לחוק הנוער או גוף דומה

1. לאחר שקראתי את סקירתך הקצרה של שיחתך עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועל ההצעה שהועלתה בדבר הקמת אומבודסמן לעו"ס לחוק הנוער, ברצוני להביע את התנגדותנו הנחרצת להצעה זו מן הסיבות שלהלן:
א. ההצעה כשלעצמה מטילה חשד מראש בעובדים הסוציאליים בכלל ובעובדים הסוציאליים לחוק הנוער בפרט, כאילו הם כאנשי מקצוע פועלים שלא נכון, וזקוקים למנגנון מיוחד, שישמש כנציב קבילות או תלונות כנגדם. הגישה העומדת בבסיסה של הצעה זו אומרת שבידי העו"ס לחוק הנוער יש סמכויות וכח רבים מידי והחלטותיהם מתקבלות באופן שרירותי ולמעשה הם עושים שימוש רע ולא נכון בסמכויות הנתונות בידיהם.
ב. בנוסף לכך מאשימים את העו"סים לחוק הנוער (בעיקר אלה הנפגעים מהמלצותיהם), בכך ששיקולי דעתם מוטעים או לכל הפחות לא מספקים ולא מבוססים על ידע מקצועי.
ג. עמדה זו מובלטת באתרי שטנה באינטרנט, בבלוגים שונים על-ידי תנועות שקמו כנגד עובדים סוציאליים לחוק הנוער, כמו "התנועה למען עתיד ילדינו"; "הורות שווה" ודומיהם. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על-ידי פוליטיקאים מהרמה הארצית והמקומית, דוגמת ח"כ מרינה סולודקין, המשמיצים את העו"סים לחוק הנוער, הפקידות הבכירה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים והעובדים הסוציאליים בכלל, ומציגים טיעוני כזב ושקר, שלולא החסינות הפרלמנטארית שלהם מזמן כבר היו מואשמים בהוצאת דיבה (לדוגמה: טענתה המרכזית של ח"כ סולודקין כי המלצת עו"ס לחוק הנוער להוצאת ילדים לסידור חוץ ביתי נובעת מתגמול כספי שהוא מקבל עבור הוצאת כל ילד).
ד. ניסיונם של אותם גורמים שצוינו לעיל לבקר את עבודתם של העו"ס לחוק הנוער משרת את האינטרסים הצרים שלהם (ראי מקרי רוז פיזם ז"ל, ילדי משפחת בן-דרור מכפר יונה, משפחת אלוני מרעננה, וכו', בהם  אוטומטית הושטה אצבע מאשימה כלפי העו"ס ורשויות הרווחה).

2. כמי שעומדת בראשו של ביה"ס לעבודה סוציאלית את מכירה היטב את עבודתם הקשה של העו"ס בכלל ואת עבודתם של העו"ס לחוק הנוער  בפרט.
המדובר בעובדים וותיקים בעלי ידע מקצועי רחב, ניסיון והכשרות שונות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
פעילותם של העובדים הללו נעשית בתנאים בלתי אפשריים של תקינה לא מספקת, מעמסה, חקיקה חסרה ומשאבי טיפול מוגבלים.

3. כל זאת על רקע חקיקה חברתית מתגברת (חקיקה מוצדקת) המנסה לתת מענה חוקי למצבי מצוקה של בני נוער אך נמנעת, באופן שיטתי ולאורך שנים, ממתן תשובות אמיתיות של משאבי טיפול.

4. אין צורך בגורם נוסף אשר יהווה גורם מבקר, מנטר או מעיין מחדש בהחלטות העו"ס לחוק הנוער.
כלים אפקטיביים קיימים זה מכבר:
– וועדות ערר מחוזיות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
– נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה.
– מבקר המדינה (ראי הדו"ח האחרון של מבקר המדינה בנושא הגנה על ילדים בסיכון).
– כל החלטה בחוק הנוער עוברת הליך בקרה על ידי הוועדות לתוכניות טיפול (ההחלטות מתקבלות על ידי צוות רב – מקצועי) .
– המלצות העו"ס לחוק הנוער מוגשות לבית המשפט, שם מתרחש תהליך מאוזן בו הלקוח מייצג את עצמו או מיוצג ע"י עו"ד מטעמו ובו נשמעות טענות שני הצדדים ומוצגות ראיות וההחלטות מתקבלות על ידי בית המשפט ולא ע"י העו"ס  המביא את המלצתו בפני בית המשפט.
החלטות של בית המשפט נתונות לערעור בפני אינסטנציה גבוהה יותר, כמו גם קיימת אפשרות לצד שעניינו נידון בבית משפט להתלונן על השופט בפני נציבות תלונות נגד שופטים. 

5. במינוי אומבודסמן לעו"ס לחוק הנוער יש משום הסכמה מדעת לכך שייתכן שהטענות שהועלו בסעיף 1 למכתבי מוצדקות ויש צורך בטיפול מיוחד בעו"ס לחוק הנוער.

6. אין שום מקצוע אחר, הנתון לביקורת בקרה וערעור על החלטות עובדיו, כמו מקצוע העבודה הסוציאלית. בשום מקצוע אחר: רופאים, מורים, פסיכולוגיים, מערכת בריאות הנפש ומקצועות טיפול אחרים, לא קיים מוסד שכזה, ומשכך אין מקום למינוי שכזה לעבודת העו"סים לחוק הנוער.

7. בכל מקרי הרצח המזעזעים של ילדים, שאירעו במהלך השנים האחרונות ואשר עוררו תהודה רבה, הוקם צוות בדיקה על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ובכולם נמצא שעל אף התוצאות הטראגיות פעולת העו"ס הייתה ללא דופי, למרות התנאים הקשים בהם הם פועלים.

8. לידיעתך, הרשויות המקומיות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים מתקשים בשנים האחרונות לגייס עובדים סוציאליים אשר יסכימו לשמש כעו"ס לחוק הנוער.

 קושי זה נובע מן הסתם מהעבודה הקשה, מהדילמות הטיפוליות היום – יומיות השוחקות ומאווירת העליהום והאלימות המופנית כלפי העו"ס בכלל והעו"ס לחוק נוער בפרט.

9. במקום שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים, המכיר את התמונה היטב, יקיים בחינה נוספת מהירה בנושא זה (וועדות עם המלצות טובות לרוב כבר קמו בעבר) ולהישיר מבט כלפי עצמו וכלפי משרד האוצר כמי שמהווים את הרגולטור והמתקצב להגנה טובה יותר על ילדים, הם מפנים מבטם אל העו"ס לחוק הנוער וכביכול אל תהליך קבלת ההחלטות. יתרה מזו, מינוי אומבודסמן או כל גוף לתלונות ציבור, יוסיף מעמסה נוספת וסירבול תהליכים על העו"סים לחוק הנוער, שידיהם עמוסות ממילא, במתן דיווחים, הסברים והצדקות להמלצותיהם, בפני הגוף המבקר.

10. מצ"ב מכתב דומה, אשר נשלח לפני כשנה, אל עו"ד בתיה ארטמן, היועמ"ש במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, המביע את הסתייגותנו מהצעת חוק של ח"כ מרינה סולודקין להקמת נציבות תלונות ציבור על עובדים סוציאליים פ/2755/18. בעקבות פנייתנו החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת החוק.

11. לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, אנו מתנגדים כאמור להקמת גוף מבקר אשר רק יוסיף למעמסה הקיימת ויסרבל את המערכת במקום בו היא לחלוטין אינה זקוקה לסרבול.
התנגדות ספציפית זו להקמת אומבודסמן אינה מהווה הבעת עמדה או התנגדות לגבי הצורך המקצועי של למידה, שיפור יכולות והפקת לקחים כפי שעושה מקצוע העבודה הסוציאלית לאורך כל שנות קיומו.
על התייחסותך אודה.
                                                                                                             בכבוד רב

                                                                                                         עו"ס יצחק פרי
                                                                                                       יו"ר איגוד העו"ס

2 תגובות על “התנגדות האיגוד להקמת אומבודסמן לעוס לחוק הנוער”

  1. איגוד העובדים הסוציאליים

    רונן שלום,
    מאחר ותגובתך רצופה אי דיוקים (לדוגמה, טענתך כי לא נעשתה שום בדיקה בעקבות רצח ילדי משפחת בן-דרור על ידי אביהם – אז לידיעתך שר הרווחה מינה ועדה מיוחדת, בראשות שופט, לנושא, וזו לא מצאה כי הרווחה פעלה כיאות), ומאחר ולא קראת את מכתבו של יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים , המפרט שורה ארוכה של מנגנוני ביקורת ואפשרויות תלונה נגד העובדים הסוציאליים, וחוסר הנחיצות במנגנון נוסף, איננו מוצאים מקום להתייחס ברצינות לתגובתך.
    מנוסח תגובתך אנו מניחים כי אינך כלל עובד סוציאלי ואני נוטים להניח כי הינך פעיל באחד מארגוני האבות הגרושים, הנוהגים להשמיץ באופן תדיר את עבודת העובדים הסוציאליים, וחבל!
    ביקורת נגד עובדים סוציאליים הינה לגיטימית. השמצות והכפשות הן כבר מחוץ ללגיטימיות.
    מן הראוי, שאדם שאינו עובד סוציאלי המגיב באתר של איגוד העובדים הסוציאליים ינהג בגילוי נאות ויציין את המניעים לכתיבת תגובתו זו.

    להגיב
  2. רונן

    לא ברור האם העו"ס הבכיר כובת את מה שהוא כותב מבורות או שהוא פשוט משקר ?
    אז כמה אי דיוקים:
    ע"פ החוק נציב תלונות הציבור לא בוחן תלונות נגד פקידי סעד.
    בית המשפט דן רק בטובת המשפחה או הילדים אבל מנוע מלבקר את דרך עריכת התסקיר.
    בית המשפט תלוי באופן מוחלט ברווחה בהעדר כל גוף מייעץ אחר ולכן אינו חופשי לבקר אותם כנדרש.
    חלק ניכר מהסיבות המקשות על העו"ס לתפקד הוא דווקא המנגנון והוועדות.
    לא כל העו"סים שקיבלו הסמכה אכן מוכשרים וותיקים.
    לא נעשתה שום בדיקה ראויה כיצד ארעו טרגדיות כגון משפחת בן דרור.
    אפילו על שופט יש מנגנון ביקורת, אז מה יש לעו"סים להסתיר ?
    רק מי שעל ראשו בוער הכובע כותב כל כך הרבה מילים נגד מנגנון ביקורת, מי שבטוח בעצמו ובעבודתו לא מפחד מדבר.
     

    להגיב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים