פורסם ב: מאת בקטגוריות כללי.

עיקרי זכויות העובדים – הלכה חדשה

הכפלת הפיצויים ללא הוכחת נזק לעובדת שהוטרדה מינית

אחד עשר אירועים של הטרדה מינית

 בית הדין הארצי לעבודה ב-עע 697/09 דן בתביעתה של עובדת להגדיל את הפיצוי שפסק לה ביה"ד האזורי בעילה של הטרדה מינית.

השאלות המשפטיות שנבחנו:

1. סמכות בית הדין לפסוק בגין הטרדה מינית סכומים העולים על תקרת הסכום הקבועה בסעיף ט(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"א 1998.

2. היחס בין סמכות בית הדין לפסוק פיצוי בגין נזק מוכח לפי סעיף 6(א) לחוק, לבין סמכותו לפסוק פיצוי בגין נזק לא מוכח עד לתקרת הסכום הקבוע בסעיף 6(ב), לרבות האפשרות להגיש תביעה בשני המסלולים כקבוע בחוק.

3. הדרך שבה יש לבחון שורה של אירועי הטרדה מינית המובאים בהליך משפטי אחד. דהיינו: האם אירועי ההטרדה המינית ייחשבו כמסכת אחת של אירועים, שהפיצוי בגינה לא יעלה על הסכום המירבי הקבוע בסעיף 6 (ב) לחוק, או שמא יש להתייחס לכל אחד מן המעשים בנפרד כך שלביה"ד תהיה הסמכות לפסוק, ללא הוכחת נזק, את סכום הפיצוי המירבי בגין כל אחד מהם.

העובדות המשפטיות הצריכות לעניינינו:

1. העובדת אחות במקצועה עובדת במוסד רפואי.

2. הממונה הישיר שלה הטריד את העובדת במשך כחודש וחצי. תלונת העובדת בפני הממונה על הטרדות מיניות טופלה כדבעי ונמצא שהתנהגותו המשפילה של הממונה בקונוטציה מינית מחייבת פיטוריו מהעבודה.

3. העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי בחיפה כנגד הממונה וכנגד המוסד הרפואי בה פירטה אחד עשר אירועים של הטרדה מינית מצידו של הממונה.

4. העובדת תבעה את הממונה לשלם לה פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של חמש מאות אלף ₪, בציינה כי בפסיקת הפיצוי יש מקום לתת משקל לטראומה המורכבת שנגרמה לה.

פסיקת ביה"ד האזורי

1. ביה"ד האזורי קבע כי אכן מדובר במעשים של הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות במקום העבודה. עם זאת נקבע כי מסכת האירועים צריכה להיחשב הטרדה מינית אחת ולא באחד עשר מקרים נפרדים, שכל אחד מהם בפני עצמו מצדיק פסיקת פיצוי בנפרד.

2. מדובר בראש נזק אחד – הטרדה מינית – בגינה זכאית העובדת לפיצוי עד הסך המקסימלי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית שהיא 50,000 ₪. (ביום מתן פסק הדין הסכום המירבי הוא 66,970 ₪). רק במקרים חריגים שבהם ההטרדה היא בעלת אופי פלילי חמור כמו אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה תוך שימוש בכוח ניתן לזכות בפיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל מעשה הטרדה בנפרד.

ההלכות המשפטיות שנקבעו ע"י בית הדין הארצי

1. בית הדין הארצי לעבודה לא מצא אסמכתא לפיה תביעות בעילת הטרדה מינית מצריכות הוכחה ברמה מוגברת.

2. נטל ההוכחה הדרוש בתביעה אזרחית שעילתו הטרדה מינית הוא כנטל ההוכחה הדרוש בתביעה אזרחית רגילה ואין על התובע נטל מוגבר.

3. משעמד התובע בנטל הראשוני מועבר הנטל לסתור את "ניצול יחסי המרות" לנתבע. הימנעות מהבאת עדויות לסתור עומדת לחובתו של הנתבע.

4. ביה"ד קבע כי הטרדה מינית היא בגדר עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין חלות עליה.

5. במקרה של הטרדה מינית נתונה למוטרד האפשרות לתבוע את המטריד לפי הוראת סעיף 6(א) לחוק לתשלום פיצוי בגין נזקו המוכח על פי הוראות פקודת הנזיקין, דהיינו נזק ממוני ממשי ונזק לא ממוני (כאב וסבל) ללא הגבלת סכום.

6. כמו כן, ככל שלא ביקש המוטרד להוכיח את נזקו, בין ממוני ובין שאינו ממוני, כמו גם במקרה שלא עלה בידו להוכיחו, רשאי ביה"ד לפסוק ללא הוכחת נזק, לפי הוראות סעיף 6(ב) לחוק הטרדה מינית, פיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪. עמדה זו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק ופסיקת ביהמ"ש העליון בסוגיות דומות.

7. בקביעת הסמכות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק טמונה הגישה כי בעצם ההטרדה המינית טמונה פגיעה ממונית, המצדיקה פסיקת פיצוי כספי, עד לשיעור המירבי בחוק, ולעניין זה אין כל צורך בהוכחת נזק, בין ממוני לבין שאיננו ממוני.

8. בפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית ניתן לראות פיצוי עונשי שהרציונל שלו הוא עונש הרתעתי.

9. ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי אין לקבל את גישת ביה"ד האזורי לפיה יש לראות את 11 אירועי ההטרדה המינית כאירוע אחד, שסכום הפיצוי ללא הוכחת נזק אותו מוסמך ביה"ד לפסוק בגינו הוא 50,000 ₪.

10. אף שמדובר במעשים הסמוכים בזמן נתונה לביה"ד הסמכות על פי החוק לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לפי שיקול דעתו בגין כל אחד מהאירועים, ואין ביה"ד מוגבל בהתייחס אליהם לסכום המירבי הקבוע לאירוע אחד.

11. יש ליתן את הדעת לחומרתו של כל מעשה בנפרד ולחומרתם המצטברת של המעשים בשים לב לכלל נסיבות המקרה.

12. ביה"ד קבע כי העובדת זכאית לפיצוי בשיעור גבוה וקבע כי סכום הפיצוי יעמוד על 110,000 ₪ והממונה המטריד יחוייב בהוצאות בסך של עשרת אלפים שקלים.

לסיכום: ביה"ד הארצי לעבודה מתוך פרשנות תכליתית של החוק וכדי להרתיע מטרידים ממעשיהם הנפשעים המזהמים סביבת עבודה ופוגעים בחירותה של האשה העובדת קבע הלכה חדשה שסדרה של מעשי הטרדה מינית המבוצעים על ציר זמן ובסמיכות אין לראותם כמעשה אחד של הטרדה מינית ולביה"ד הסמכות לפסוק בגין כל אחד מהם, ואינו מוגבל להתייחס אליהם לסכום המירבי הקבוע לאירוע אחד.

לתשומת לבכם.

ב ב ר כ ה

אפרים זילוני, עו"ד

יו"ר האגף לכלכלה ולחברה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים